כשהמציאות הופכת להיות מורכבת מדי, אנחנו מפסיקים לחפש את האמת. במקום זאת, אנחנו מחפשים עובדות שיעזרו לנו להגן על הזהות שלנו, על המחנה שלנו, ועל מה שכבר החלטנו להאמין בו 

מוטב יעשה מיכאל ראבילו אם יוותר על התפקיד, ויגן על מעמדו של מוסד ביקורת המדינה ועל כבודו שלו

כשהאווירה היא "הכה את המשפטנים" כדי לצבור נקודות בבייס, הדיון נעשה שטחי ופופוליסטי, שמרנות הופכת להפקרות, מקצועיות נדחית מפני נאמנות, ובמקום לאזן בין הרשויות צועדים לעבר שלטון ללא גבולות

קשיי הליברליזם הישראלי , מעבר להיותו חלק מתנועה לאומית בעייתית מבחינת ערכי הליברליזם הקלאסי, הם גם תוצר של מבנה חברתי-פוליטי שנוצר בעקבות הקמה מאוחרת של מדינת הלאום הישראלית. זאת, בדיוק כאשר מספר בעיות קרדינליות דרשו טיפול מיידי והופיעו בו־זמנית על סדר היום

כל מי שערכי הדמוקרטיה יקרים לליבו, חייב להכיר בעובדה יסודית: דעיכת הדמוקרטיה בעולם (לא רק בישראל, שדוהרת מהר יותר, לתהום עמוקה יותר, בשל נסיבותיה המיוחדות), כישלונן הצורב של דמוקרטיות רבות לאחרונה להעמיד מנהיגים ליברליים ראויים, מוסברת באופן מלא בידי חוק גודהארט

בשנת 1977, בלי תוכניות הכשרה ופרויקטים לאומיים לשילוב חרדים בשוק התעסוקה, עמד שיעור הגברים העובדים במגזר החרדי על 85 אחוז(!). מה קרה מאז?