עם חיישן 1 אינץ' של סוני, שבב Snapdragon 8+ Gen 1 החדש ומסך איכותי, ה-12S Ultra הוא כנראה המכשיר המתקדם ביותר כיום

למרות הבחירות, משרד התקשורת מאשר את תקן Wi-Fi 6E בישראל, שנחשב לשינוי הגדול ביותר עבור רשתות וויפי בעשור האחרון

עוד צעד אחד בדרך להתחמקות אלגנטית יותר משיחות עם אנשים שאתם לא רוצים לדבר איתם

שיאומי (Xiaomi) הכריזה היום (ב’ 4.7) על ה-Mi Band 7 Pro, רצועת הכושר החדשה ביותר בסדרת רצועות ה-Mi Band של החברה, המגיעה בעיצוב חדש ומלבני יותר המשלב גוף מתכתי ומסך AMOLED בגודל של 1.64 אינץ’, כאשר היא תציע מעקב אחרי למעלה מ-100 פעילויות ספורט שונות, רכיב GPS מובנה וזמן סוללה של עד 12 ימים. רצועת […]

הגרסה החינמית המעודכנת של הלהיט Fall Guys הופכת זמינה באופן רשמי, לצד צמד חלוקות חופשיות נוספות עבור הימים הקרובים - וצמד נוסף שכבר מחכה על הקווים לקראת סוף השבוע הבא מערבבים ז'אנרים: משחקים נוספים חינם לכולם, עכשיו ב-Epic Games Store

עוד מרכז סייבר גלובלי בארץ הקודש: רוקוול (Rockwell Automation), שפועלת בעולם האוטומציה התעשייתית, השיקה באחרונה בישראל מרכז גלובלי (SOC) לאבטחת סייבר תעשייתי. המרכז יספק שירותי אבטחת סייבר סביב השעון לאתרי החברה וללקוחותיה ברחבי העולם. המרכז, שהוקם וממוקם בחולון, מבוסס על רכישות של שתי חברות אבטחת סייבר שרוקוול ערכה ב-2020 – אבנת אבטחת נתונים הישראלית ואוילו הספרדית. יגאל כהן, לשעבר מנכ"ל אבנת, יעמוד בראש פעילות הסייבר הגלובלית של רוקוול. בימים אלה מגייסת החברה, שלה יותר מ-24 אלף עובדים בעולם, עשרות עובדים למרכז התפעול של הסייבר התעשייתי בישראל, בין היתר לתפקידי ארכיטקט סייבר תעשייתי, מנהל צוות SOC, מהנדסי תוכנה, בודקי חדירות, אנשי מכירות ומנהלי תיקי לקוחות. כמו כן, רוקוול חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם דראגוס ועם קראוד סטרייק, שהצטרפו למערך שותפות הסייבר שלה, שכבר כולל את קלארוטי הישראלית ואת סיסקו. "הפעילות בישראל – מנוע צמיחה משמעותי עבור החברה" רוקוול פעילה בישראל מאז 2014 ומספקת, ישירות ובאמצעות מפיצים, פתרונות ושירותי אוטומציה, תוכנה ובקרה לחברות בתעשייה הישראלית ולנציגויות מקומיות של חברות תעשייה גלובליות, כמו גם לגופי צבא וביטחון. המטה של החברה ממוקם בנתניה ואריאל לסרי הוא המנכ"ל שלה בישראל. לדברי כהן, "הפעילות של רוקוול בתחום אבטחת הסייבר התעשייתי, המנוהלת מישראל, היא אסטרטגית ומהווה מנוע צמיחה משמעותי עבור החברה. השקעותינו בתחום נועדו לשפר את פתרונות הבקרה התעשייתית שלנו, ולבנות את ההיצע החזק והמתמחה ביותר בתחום אבטחת מערכות תפעוליות בתעשייה. נסייע ללקוחותינו לאמץ גישה פרו-אקטיבית יותר של אבטחת סייבר, תוך כיסוי כל רצף התקיפה – לפני, במהלך ולאחר האירוע. זאת, לאור ההבנה כי אסטרטגיות אבטחה מסורתיות שמתאימות למערכות המידע (ה-IT) לא מספיקות להגנה על המערכות התפעוליות (ה-OT)". לסרי אמר כי "תחום האוטומציה התעשייתית עובר מהפכה, כאשר מפעלים עוברים תהליכי מיכון מזורזים והופכים למחוברים יותר ויותר לאינטרנט. המפגש בין ה-IT ל-OT מהווה כר פורה למתקפות סייבר, לאור רמת האבטחה הנמוכה יחסית שלהן".

"מערך הלחימה הוא מערך הליבה של צה"ל, ונמשיך לקחת אליו את הטובים ביותר גם בשנים הבאות. אנחנו מגייסים אליו גם חיילים שיכולים בקלות לשרת ביחידות טכנולוגיות – ולא מאפשרים להם לעשות זאת, כי הצרכים של צה"ל הם אלה שקובעים. לכן, אנחנו מרגישים מחויבים לתת להם את האפשרות להשתלב בעולם ההיי-טק באזרחות", כך אמר תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת התכנון ומינהל כוח אדם באכ"א. לדבריו, "המטרה שלנו היא שמעל 50% מהלוחמים המשוחררים יוכלו להצטרף לתוכנית שתלמד אותם את מקצועות ההיי-טק ותביא להשתלבותם בענף". תא"ל ודמני אמר את הדברים בכנס שנערך היום (ב') בכנסת, ביוזמתו של סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר, ועסק בצורך בשילוב חיילים משוחררים בתעשיית ההיי-טק. הקצין הבכיר סיפר על התוכניות להכשרת לוחמים משוחררים לתעסוקה בענף: "תוכנית מרימים משקפת מחברת 3,000 לוחמי חוד מדי שנה לתעסוקה, בדגש על היי-טק וטכנולוגיה. כמו כן, יש תוכנית שמאפשרת לחיילות משוחררות בוגרות לימודים ריאליים ללמוד ולהשתלב בהיי-טק. במסגרת זו, אנחנו מקיימים כנסים, בהשתתפות חברות בתחום". הוא הוסיף כי "מיזם לוחמים לטכנולוגיה כולל שלוש תוכניות: האחת היא ממדים ללימודים – שמאפשרת לימודים אקדמיים לכ-4,000 לוחמים משוחררים בשנה, כש-70% מהם לומדים מקצועות שקשורים לעולם הטכנולוגי. בנוסף, כ-3,600 לוחמים משוחררים לומדים במכינות קדם אקדמיות, מהם כ-50% בשנה לומדים לימודי טכנולוגיה". "עוד תוכנית היא לוחמים להיי-טק, שהשנה תכשיר כ-1,000 לוחמים. שיעור ההשמה של התוכנית הוא בין 80% ל-85%. ב-2023 יגדל המימון שלה ל-15 מיליון שקלים, כדי להעלות את מספר החיילים שיעברו אותה ל-1,500, וב-2024 – ל-2,400. בנוסף, אנחנו מרחיבים אותה לדרום ולצפון", ציין תא"ל ודמני. "התוכנית השלישית", אמר, "היא תוכנית אלפא, שבימים אלה מבצעים פיילוטים שלה. המחזור הראשון שלה יצא לדרך, ובכוונתנו לקיים 2-3 פיילוטים נוספים עוד השנה". מדובר בתוכנית שבמסגרתה לוחמים משולבים למשך שנתיים, עוד בשירות הצבאי שלהם, בלוט"ם וב-8200, עוברים הכשרה של בין ארבעה לשישה חודשים ובתום השירות הסדיר חותמים קבע לפחות לשנה וחצי. לאחר מכן, אחוז מסוים מהם יישאר בצבא ועיקר המשתתפים יצאו לאזרחות, עם יתרון של הכשרה וניסיון ביחידה טכנולוגית צה"לית. ב-2023, הכוונה היא להכשיר במסגרת התוכנית 150 חיילים ב-8200 ו-150 בלוט"ם". תוכנית נוספת, ומדוברת, שהקצין הבכיר דיבר עליה היא מהמרכז לפריפריה – שמטרתה להעלות את שיעור המשרתים מאזורים אלה ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. תא"ל ודמני הבטיח שבתוך שלוש שנים, שיעור תושבי הפריפריה מכלל המשרתים ב-8200, ממר"ם ושאר יחידות ההיי-טק הצה"ליות יעמוד על 30% – "כמו חלקם באוכלוסייה". לדבריו, התוכנית מצליחה, ו-"אנחנו רואים היקפים הולכים ועולים של תושבי פריפריה שמשרתים הן באגף התקשוב והן באמ"ן". מימין: תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת התכנון ומינהל כוח אדם באכ"א; רונית אסא, סגנית ראש האגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון; אל"מ (מיל') ח"כ מופיד מרעי; סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר; ושרת החדשנות, המדעכ והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן. צילום: דוברות הכנסת ח"כ שוסטר אמר כי "אנחנו רוצים לאפשר את השתלבות החיילים המשוחררים בעולם ההיי-טק המתפתח – לטובת הכלכלה הישראלית, לחיזוק הצעירים שלא קל להם להגיע לתעשייה זו וליצירת חברה צודקת יותר. דווקא הלוחמים הם אלה שזכאים לעידוד לעבוד בהיי-טק". שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, ציינה ש-"חלק גדול מהעתודה של ההיי-טק הישראלי מגיע מבוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל ומי שלא שם – יותר קשה לו להתקבל לעבודה בענף. הממשלה צריכה לסייע בעניין זה, לרבות לחיילים המשוחררים. יש כאן מקום לשיפור גדול ומערכת הביטחון חייבת להיות שותפה אסטרטגית למהלכים האלה. מערכת הביטחון ככלל והצבא בפרט הם נכס מאוד משמעותי למעמד הטכנולוגי של מדינת ישראל". עוד נכח בדיון שר התרבות והספורט, חילי טרופר. הוא אמר כי "מדברים הרבה על זה שההיי-טק הישראלי הוא הקטר של המשק ושצריך עוד אנשים שיעבדו בו. אמירה ערכית של החברה היא שהראשונים שיקבלו מקפצה להיי-טק הם אלה ששירתו את המדינה. חברות צריכות לתת עדיפות למי ששירת בצה"ל". ח"כ מופיד מרעי, אל"מ במילואים, ציין ש-"מחובתנו להקל על החיילים המשוחררים, כולל על אלה שמגיעים מהעדה הדרוזית. פתחנו באוניברסיטת בן גוריון תוכנית ללימודי הנדסה בלי פסיכומטרי, ואני עובד על זה מול שאר האוניברסיטאות, כדי שהחיילים המשוחררים יוכלו להיכנס להיי-טק, שהחברות יכשירו אותם ושהם יתחייבו למספר שנים מסוים של עבודה בהן. בנוסף, אנחנו מקדמים שלוחה של חדשנות במגזר הדרוזי, כדי להכניס אותם להיי-טק. הלוחמים נותנים לנו שלוש שנים מחייהם ואנחנו צריכים לדאוג לצרכים שלהם בהמשך". רונית אסא, סגנית ראש האגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, ציינה כי "אנחנו מקיימים פעילות נרחבת לשילוב חיילים משוחררים בתעשיית ההיי-טק. יש כאן אינטרס משותף לנו, לתעשיית ההיי-טק, שמחפשת עובדים, ולחיילים המשוחררים, שמחפשים עבודה". סיפורים אישיים של שני חיילים משוחררים בכנס השתתפו שני חיילים משוחררים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית שהשתלבו בתעשיית ההיי-טק לאחר שעברו את התוכניות הקיימות: האחת היא אנג'לה ירמקוב, שעלתה לארץ, התגייסה לתפקיד לא טכנולוגי ולמדה לימודי היי-טק, שאת רובם מימן משרד הביטחון. "בסוף הלימודים קיבלתי תעודה ושתי הצעות עבודה, שאחת מהן יצאה לפועל – בלוג און, שהיא שלוחה של BMC. התנאים מצוינים, השכר מספק ויש לי אפשרויות קידום. לא יכולתי לתאר שאגיע לזה שנה אחרי השחרור". החייל המשוחרר השני הוא גל בן שמחון, תושב בית שאן, לוחם בגדוד 51 של גולני, שלא הייתה לו אפילו את האופציה ללמוד לימודי מחשבים בתיכון, ובוגר ההכשרה לחיילים משוחררים של מכללת סלע. "לצורך התוכנית עברתי לדירת סטודיו קטנה של בן דוד שלי וישנתי על הספה במשך שלושה חודשים. תחילת התוכנית לא הייתה פשוטה, אבל לקראת סוף הלימודים קיבלתי הצעה להשתלב כמפתח תוכנה בבית התוכנה של סלע – והחלטתי לקחת את זה בשתי ידיים. שובצתי בחברת סטארט-אפ קטנה ביוקנעם שמפתחת פתרונות AI לתעשיית האוטומוטיב, עבור לקוחות שחלקם קונצרני רכב בינלאומיים. התוכנית הזאת משנה לאנשים את החיים. בלעדיה, אני לא יודע כמה זמן היה לוקח לי להגיע לאותו המקום", אמר. מלוחם למנכ"ל חברת היי-טק זיו אלול, מנכ"ל פייבר, סיפר על הדרך שלו מלוחם למנכ"ל חברת היי-טק ואמר כי "המטרה איננה שהלוחמים המשוחררים יהיו חוטבי העצים ושואבי המים של ההיי-טק. דיברתי עם 10 מנכ"לים בהיי-טק, והם מודעים לכך שהלוחמים המשוחררים מביאים איכות, יצירתיות, התמודדות עם קשיים ויכולת ניהול גבוהה". אלול ציין כי "המדינה לא עושה מספיק למענם, ולא עושה מספיק כדי למנוע את יציאת הכסף והידע מהמדינה בכל שנה. אפשר לחשב בכמה כסף מדובר ולהשקיע בחיילים שלנו". "נתון לא טוב נוסף", אמר, "הוא ששיעור הג'וניורים בכוח האדם בענף ירד מ-12% ב-2015 ל-5% ב-2021. הג'וניורים הם דור העתיד של ההיי-טק, וצריך לראות איך לא מביאים עובדים ותיקים אלא צעירים, כגון לוחמים משוחררים. בעולמות הליבה בהיי-טק אפשר לשלב לא מעט לוחמים, למשל בתפקידים של חוויית משתמש, מנהלי פרויקטים, מנהלי מוצר, הצלחת לקוח וכדומה". לחברות ההיי-טק הוא ייעץ לאמץ יחידות לוחמות, כדי להגביר את התחושה של הלוחמים, שהם מסוגלים להשתלב בתעשייה.  

חנות המותג הישראלית של חברת האודיו הדנית באנג אנד אולפסון (B&O) עברה בסוף השבוע שעבר למקום החדש שלה בקניון רמת אביב, והיבואנית ניצלה את האירוע כדי להציג אוזניות חדשות ויוקרתיות למראה של החברה, שעונות לשם Beoplay EX. העיצוב של האוזניות החדשות, שכולל צביעה בצבע זהב או כחול, שומר על התקן היוקרתי של החברה, וזה אומר משטחי מגע מזגוגית עם טבעת אלומיניום חיצונית ומראה כללי נוצץ. האוזניות מצוידות בדרייברים בגודל 9.2 מ"מ והן מציעות בס מלא. בנוסף, לצורך מנגנון השתקת הקולות האקטיבי, כל אוזניה מצוידת בשלושה מיקרופונים זעירים, ואלה ממוקמים באזור הכי קרוב לפה, כדי להבטיח שאיכות השיחות תהיה טובה. האוזניות הללו תומכות בתקן IP57, כך שהן אמורות להחזיק מעמד גם בצלילה למים לעומק של עד מטר למשך 30 דקות – אם מישהו מרגיש שהוא חייב לבדוק זאת. לפי באנג אנד אולפסון, ה-Beoplay EX מאפשרות האזנה במשך עד שש שעות כשמנגנון השתקת הקולות פעיל, או שמונה כשהוא כבוי. יחד עם מארז הטעינה אפשר להגיע לעד 28 שעות של שימוש כולל ללא השתקה. המחיר, באופן לא מפתיע למותג זה, עומד על לא פחות מ-1,399 שקלים.