הסרט "שליחות קטלנית" הציג תרחיש שבו בינה מלאכותית נלחמת באנושות. ארבעה עשורים מאוחר יותר, כשהבינה המלאכותית כבר נמצאת בכל תחום, נשאלת השאלה: עד כמה התרחיש הזה רלוונטי להיום? העימות בין אדם למחשב הוא מוטיב רב שנים בתרבות הפופולרית. אחד מחלוצי התחום היה הסופר אייזיק אסימוב, שכבר בשנות השישים של המאה שעברה הגדיר את שלושת חוקי הרובוטיקה. אחד מהם קובע כי רובוט לעולם לא יזיק לאדם. בקולנוע, הסרטים כמו "שליחות קטלנית", "המטריקס", "בלייד ראנר", "סרט אקס מכינה" ו"אני רובוט" עוסקים בשאלה: מה קורה כשהטכנולוגיה מפסיקה להיות כלי והופכת לשחקן עצמאי שמגדיר מחדש את מקומו של האדם בעולם? "הבעיה האמיתית אינה מרד של מכונות, אלא האפשרות שבני אדם יסתמכו יותר מדי על מערכות שהם אינם מבינים לחלוטין. הסיכון איננו שה-AI תפתח רצון להשמיד את האנושות, ולא נראה רובוטים מחסלים אנשים ברחובות, אלא שהיא תפעל על פי מטרות שהוגדרו לה באופן חלקי או שגוי הדמיון בין הסרטים למציאות מתחיל לקרום עור וגידים העולם של היום רחוק מאוד מבינה מלאכותית בעלת מודעות עצמאית, או מערכת מחשב אחת שמרכזת שליטה גלובלית. הבינה המלאכותית מפוזרת בין חברות וטכנולוגיות שונות, אינה מודעת לעצמה ואינה מחזיקה רצון או אינסטינקט הישרדותי. מדובר במערכות אשר מחקות התנהגות אנושית בצורה מוגבלת, מזהות דפוסים ומספקות תחזיות, ולא בישויות שחושבות או מחליטות להילחם או להגן על האנושות. עם זאת, הדמיון בין הסרט למציאות מתחיל לקרום עור וגידים. באפריל 2026 פרסם מערך הסייבר הלאומי של ישראל אזהרה מפני איום חדש מצד הבינה המלאכותית. במסמך נכתב שהאיום במרחב הסייבר עובר תמורה דרמטית, והאופן שבו אנו מתגוננים חייב להשתנות. בעוד שבעבר מתקפות סייבר מורכבות היו נחלתם של מומחים, כיום הדור חדש של ה-AI הופך את שיטות ההגנה המסורתיות ללא יעילות. המודל של קלוד מפחיד את מערך הסייבר. אנת'רופיק. צילום: Shutterstock האירוע הדרמטי שהוביל לאזהרה החריגה היה הפרסום של חברת אנת'רופיק (Anthropic), בעלת מודל קלוד (Claude), שאחת מגרסאותיו המיועדות למצוא פרצות אבטחה בארגונים הפגינה "יכולות גבוהות בצורה יוצאת דופן באיתור חולשות ובפיתוח וקטורי תקיפה מורכבים, במהירות וברמת תחכום כזו שמעוררים חשש משמעותי מזליגת היכולות לידי תוקפים עוינים". במהלך הרצת המודל, אותרו בכל מערכות ההפעלה והדפדפנים שנבדקו אלפי חולשות, רבות מהן קריטיות. עוד לפני הפרסום הזה, היו באנת'רופיק שני אירועים, שכללו דליפת אלפי קבצים פנימיים ויותר מחצי מיליון שורות קוד של התוכנה הזו. כעת, בינה מלאכותית עצמאית המתמחה בפריצה למערכות מחשב בצורה אוטונומית, נמצאת בחוץ ויתכן שתגיע לידיים לא רצויות. במענה, אנת'רופיק פתחה בפרויקט הגנה מיוחד במסגרתו – היא שחררה את קוד התכנה לחברות כמו אפל, גוגל ומיקרוסופט, כדי שאלו יעזרו לה להגן על העולם מפני התכנה שהיא פיתחה ו"ברחה לה". מערך הסייבר הלאומי מעריך כי מדובר בחודשים עד להגעת מודלי שפה של יצרנים נוספים לרמה טכנולוגית דומה. המשמעות היא שבין אם מדובר בבינה מלאכותית שפועלת, ללא מודעות, באופן חופשי במרחב הסייבר, ובין אם מדובר בגורמים עוינים שישתלטו על המודל ויעשו בו שימוש עוין – אנחנו בסכנת חדירה לכל מערכת מחשב, טלפון נייד, שעון חכם והמחשב הביתי שלנו. AI תילחם ב-AI? כאן נכנס השלב המתואר ברבים מהסרטים. מערך הסייבר הלאומי מציע שכלי הבינה המלאכותית הם אלו שיהוו את שכבת ההגנה העיקרית והמרכזית מפני התקיפות של כלי ה-AI. זהו מעגל קסמים, בו אותו סוג של כלים שמפותחים על ידי אותן חברות והם אלו שפורצים למערכת המחשוב של הארגון, הם גם אלו שיגנו על הארגון. נשאלת השאלה, היכן נמצאת הבקרה האנושית ומדוע לא עוצרים את מעגל הקסמים הזה, במיוחד כאשר מרבית הסרטים העתידניים מזהירים מהאפשרות הזאת? הבעיה האמיתית אינה מרד של מכונות, אלא האפשרות שבני אדם יסתמכו יותר מדי על מערכות שהם אינם מבינים לחלוטין. הסיכון איננו שה-AI תפתח רצון להשמיד את האנושות, ולא נראה רובוטים מחסלים אנשים ברחובות, אלא שהיא תפעל על פי מטרות שהוגדרו לה באופן חלקי או שגוי. הסיכון הוא באלו החושבים שניתן להשתמש בדיוק באותם אמצעים שגרמו את הבעיה כדי לפתור אותה. וכך יקרה שהשליטה של הבינה המלאכותית באנושות לא תילקח בכוח, היא תועבר בהדרגה על ידי המומחים. בסופו של דבר, השאלה אינה האם התסריט של "שליחות קטלנית" יתממש, אלא איזה סוג של שליטה אנחנו בוחרים למסור לבינה המלאכותית. המוקד הוא: לא מה המכונות רוצות, אלא מה אנחנו מאפשרים להן לעשות. וכאשר אותו מנגנון אחראי גם על גילוי החולשות וגם על ניצולן, הבקרה האנושית פשוט נעלמת. התוצאה היא מערכת סגורה, בה ההתקפה, התגובה והתיקון – כולם מתבצעים על ידי אותה בינה מלאכותית ובנקודה הזו מתרחשת ההשתלטות האמיתית. מערכת עולמית שבה הבקרה אינה אנושית, אלא מבוצעת על ידי בינה מלאכותית. ייתכן שזה ההבדל העמוק ביותר בין המציאות לבין אותם תסריטים עתידניים. שם, המכונות משתלטות כי הן מחליטות. כאן, הן משתלטות כי אנחנו פשוט אפשרנו להן. אגב, הכתבה נכתבה בעזרת שימוש בכלי בינה מלאכותית… הכותב הוא ד"ר רן אפק מבית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע באוניברסיטת תל אביב

"אני עוסק כעשור שנים בפיתוח תוכנה, כאוטודידקט. אחרי שירות צבאי, שלא קשור לתחום, הייתי בעלים של כמה חדרי בריחה, שם נחשפתי לעולמות התוכן של ילדים. אחרי ה-7 באוקטובר, עזבתי את התחום. כשיצאה גרסת ה-GPT הראשונה, בסוף 2022, הוקסמתי ממנה ונשאבתי לתחום. הבנתי שאני יכול להעצים את יכולות התכנות שלי עם הכלי החדש והמסקרן הזה. החלו לצוץ לי רעיונות למיזמים שונים, מבוססי AI. התמקדתי בפיתוח ובבנייה של שער כניסה מאובטח ואחראי לילדים – שיהיה פשוט, נגיש וידידותי עבורם", כך סיפר דור דדוש, בן 31, מהרצליה. "בניתי", אמר דדוש, "מעין מערכת הפעלה, סוג של פלטפורמה, לבינה מלאכותית שמתאימה לילדות וילדים בגילאי בית הספר היסודי. גם לקהלים נוספים, כגון בני נוער ומבוגרים, אני מציע שער כניסה לעולם זה, בדגש על פשטות, ידידותיות – ואבטחה". "הקפדתי לחשוב כמו ילד" לדבריו, "לילדות וילדים יש מוח יצירתי: נחשפתי לחשיבה שלהם בעסקי חדרי הבריחה. הם יכולים לחשוב על כל מיני רעיונות וצרכים שהמבוגרים לא יחשבו עליהם. הבנתי שיש פה שדה שאיש לא חרש אותו לפני: AI בעברית. התחלתי ליצור תמונות עם AI בעברית, לפני שהייתה אפשרות כזו. משם התחלתי ליצור סרטונים ומוזיקה. הקפדתי לחשוב כמו ילד: מה יהיה לי נחמד לעשות ומה יעשה לי כיף". ב-2025 היה לדדוש, שעבד לבד, סטארט-אפ בידיים, בשם 'לומו' (אור, להבה בספרדית). "כלל הפיתוח נעשה במחשבה על כמה קהלי יעד: ילדות וילדים, בנות ובני נוער, וגם מבוגרים, שהם 'מהגרים דיגיטליים'. כל מי שנרתע מ-AI ולמרות זאת, מוכן להתנסות בה". דדוש יצר את 'לומו' בלא גיוס ומימון חיצוני, בהתבססות על הון עצמי ושותפויות מבוססות-השקעה. השנה הוא יצר קשר עם משרד החינוך והגיע לאבן דרך משמעותית: 'לומו' נמצאת בימים אלה בתהליכי בחינה מתקדמים לקראת כניסה למערכת החינוך בשנת הלימודים 2027. "המערכת נותנת למשתמשים את כל מה שחדש ועדכני בעולם ה-AI", הסביר דדוש, "ויש לה שני יתרונות: פשטות ובלי הצורך ללמוד. אני לא רוצה שהמשתמשים יגידו 'מסובך'. יש בשוק המון כלים ועוד הרבה יותר מודלים. המערכת שפיתחתי מסייעת להם לצרוך את השירותים בלי להכיר אותם. הדגש הוא צריכה פשוטה וידידותית של כלי AI, תוך נטרול מחסומי פחד. הפישוט של המורכבות נעשה מראש, מאחורי הקלעים". פיתח את מערכת 'לומו'. דור דדוש.פיתח את מערכת 'לומו'. דור דדוש. צילום: אלבום פרטי חמש פעילויות מרכזיות "המערכת", הסביר דדוש, "נחלקת לחמישה אזורים, ומציעה פעילויות לילדים מגיל שמונה ומעלה. הפעילות הראשונה היא, יצירת סרטים ועריכתם. בחלק השני פעילות היא מעבדת רעיונות – ליצור משחקים, אפליקציות, ולשוחח עם צ'אט ייעודי. בשלישי, יצירת פרויקטים, בתיקייה אחת, תוך שילוב חומרי אודיו ו-וידיאו, לרבות פרסומות ומשחקים מורכבים". "האזור הרביעי", ציין, "הוא גלריית יצירה לעיצובים כגון קומיקס, פוסטרים, תמונות ועריכתן. האזור החמישי – 'מרחב הצלילים': היכולת ליצור מוזיקה, קריינות, אפקטים וכל מה שמסביב. פשטות, משחקיות וחווייתיות הן התכונות שיוצרות בידול בין 'לומו' לרעיונות דומים: זה לא מרגיש כמו עוד אתר". לא רק לילדים "מערכת ההפעלה", הסביר דדוש, "מיועדת גם עבור קהל משתמשים פחות צעירים. מהרגע שהמשתמש נכנס למערכת ועד שהוא יוצר באמצעותה תוכן, חולף מעט מאוד זמן. אין תהליך לימוד ארוך. היישום מלווה את מהלכי המשתמש, וכך מגשר על הפער של המשתמשים המבוגרים, שאינם בקיאים בחומר, או שהמושג 'AI' יוצר אצלם חששות". הוא הדגיש: "במהלך פיתוח המערכת נעזרתי במומחי הגנת סייבר. המוצר עבר מבדקי חדירה ומאושר בהיבטי הגנת פרטיות ואבטחת מידע. בנוסף, להורי הילדים יש שתי יכולות חשובות: בקרה והגבלת שימוש, ויכולת לצפות בכל התכנים שנוצרו. המערכת פועלת בשפות עברית וערבית, ועברה בקרות לשוניות". "אני מזל אריה ואוהב את החיה. פעמים רבות אני לוקח סיכונים מחושבים ולא עוצר עד השגת המטרה", סיים דדוש. "אומרים שאני עוף מוזר: לא הייתי בתקשוב וב-8200, ולא למדתי מחשבים באקדמיה. אני רואה ב'חולשות' אלו יתרון, כי אני בא טרי ורענן למשימה. אחרי הפצת המערכת במערכת החינוך בישראל, החזון שלי הוא לכבוש את העולם. נשמע יומרני, אבל בהחלט אפשרי".

האם שוק ה-PC עומד לפני סערה גדולה, אבל צפויה? אם ההערכות האחרונות מדויקות, מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, יכריז מחר (ב'), בפתיחת תערוכת קומפיוטקס השנתית בטאיפיי שבטייוון, כי החברה חוזרת לשוק המעבדים המיועדים לשימוש במחשבים ניידים שמריצים Windows – בגרסה המיועדת למעבדי ARM. ההערכה היא כי מלכת החומרה של שוק ה-AI, שאף שולטת ביד רמה בשוק הכרטיסים הגרפיים למשחקי מחשב, מחכה לרגע הנכון מבחינתה להציג מעבדים לשוק ה-PC כבר מושמעת לא מעט בשלוש השנים האחרונות. למעשה, אנליסטים רבים ציפו שהחברה תבצע את ההכרזה הגדולה כבר בינואר האחרון, במסגרת תערוכת CES. אולם, כנראה שבאנבידיה העדיפו לחכות עוד קצת, ואולי גם לקשור כמה קצוות מול יצרניות OEM, ולבצע את ההכרזה הגדולה הזו בתערוכת קומפיוקטס. התערוכה הזו היא בימה טבעית יותר להתמקדות בשוק המחשוב מאשר CES. על פי ההערכות, אנבידיה אמורה להציע מעבד בשתי רמות, בשמות N1X ו-N1, אלא אם ברגע האחרון יתברר שיש להם שמות מסחריים אחרים. מה שהזניק את ההערכות שהפעם זה יקרה הוא ציוץ שעלה בסוף השבוע לחשבון ה-X של Nvidia AI ובו נכתב "עדין חדש של PC", בליווי הקואורדינטות 25.0528 ו-121.5990. קואורדינטות אלה מציינות את היכל המוזיקה בטאיפיי – המקום שבו הואנג אמור לשאת את הנאום המרכזי בפתיחת קומפיוטקס מחר. שוק הרבה יותר פתוח זו לא הפעם הראשונה שבה אנבידיה בוחנת את שוק ה-PC. זה קרה לה בעבר עם מעבדי ה-Tegra, שלא זכו למצוא יותר מדי יצרניות שהסכימו לאמץ אותם. למעשה, אנבידיה הייתה השחקנית הראשית שניסתה לסייע למיקרוסופט להכניס לראשונה מערכת הפעלה שמיועדת למעבדי ARM. זה היה ב-2018, כשבמקביל ל-Windows 8 הענקית מרדמונד השיקה את Windows RT, שנחלה כישלון חרוץ. אבל כיום, השוק הרבה יותר פתוח ל-Windows למעבדים שמבוססים על הטכנולוגיה של ARM, וכמו שמיקרוסופט השקיעה אשתקד משאבים רבים כדי לסייע לקוואלקום להיכנס לשוק עם מעבדי ה-Snapdragon X Elite שלה, כך, לפי הדיווחים, היא עובדת הפעם בצמוד מאוד עם אנבידיה כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות. קוואלקום, שבימים אלה מגיעים גם לשוק הישראלי ניידים המבוססים על הדור השני של מעבדי ה-PC שלה, תהיה כנראה הנפגעת הראשונה מהמהלך הזה של אנבידיה. זאת, עוד לפני שתהיה קניבליזציה בנתחי השוק של אינטל ו-AMD, עם מעבדי ה-x86 שלהן. מה אמורים להציע מעבדי ה-PC של אנבידיה? קודם כל, כפי שכבר דווח, אנבידיה לא פיתחה את המעבדים שלה לבד. היא עושה את זה בשיתוף פעולה מלא עם מדיה-טק, היריבה הגדולה של קוואלקום בשוק המעבדים הטלפוניים. בעוד שמדיה-טק מביאה את הליבות הראשיות לחגיגה, וכנראה גם את שבבי הקישוריות ואת הידע הנדרש לחבר את הכול למכלול שממנו מורכבים המעבדים המודרניים, אנבידיה אחראית ל-AI, ולהרבה AI, ולשבבים הגרפיים. לפי הפרסומים, מדובר במעבד עוצמתי במיוחד: הוא אמור להציע עד 20 ליבות מבוססות מחשוב בטכנולוגיה המתקדמת ביותר של ARM, ממשק רחב לזיכרון LPDDR5x במהירות של 9,400 מגה-הרץ ו-TDP שיכול להגיע עד 140 וואט. לצד זה אמורות להיות 6,144 ליבות CUDA ו-48 יחידות הצללה – כמות השבבים הגרפיים שמוצאים בכרטיסי GeForce RTX 50 שמכוונים לשוק הביניים. יצרנית המחשבים הראשונה שדווח שאמורה להציג לצד אנבידיה דגמים ראשונים המבוססים על המעבדים החדשים היא לנובו, שתעשה זאת כנראה לכל אורך הפורטפוליו שלה – ממחשבים בסיסיים יחסית ועד למחשבי משחק. יצרנית נוספת שכבר הוזכרה בהיבט הזה היא דל, עם מחשב אחד במשפחת ה-XPS של החברה, שחזרה באחרונה לשוק זה, וגם עם נייד משחקים אחד שיושק תחת המותג Alienware. ניתן להעריך שהן לא יהיו החברות היחידות שיציגו דגמים חדשים של מחשבים ניידים המבוססים על המעבדים החדשים של אנבידיה.

עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית ישראל – Transparency International) פרסמה הבוקר (ב') את מדד השקיפות באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות לשנת 2025. המדד נערך בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי ופנימה – פתרונות ישראליים. עמותת שבי"ל נוסדה בשנת 1999 ופועלת לקידום ערכי השקיפות, טוהר המידות והיושרה במגזר הציבורי והעסקי בישראל. העמותה היא הסניף הישראלי של Transparency International. שקיפות הרשויות  העמותה מקיימת את המדד זו השנה ה-16 ברציפות. המדד בחן עשרות רשויות מקומיות בישראל באמצעות 114 קריטריונים שונים. בין הקריטריונים שנבדקו במדד: שקיפות לגבי תקציבים, מכרזים, התקשרויות וחוזים, כוח אדם, מידע הנדסי, חברות עירוניות, סביבה, חירום, אתיקה, פרוטוקולים ודו"חות. ממצאי המדד והציונים שנקבעו לרשויות מבוססים על המידע כפי שהוא מוצג בפועל באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות לציבור הרחב. הנתונים נאספו באמצעות מודל דיגיטלי של הערכה עצמית (Self Evaluation), במסגרתו הועבר המידע על ידי הגורמים הממונים ברשויות המקומיות ונבדק על ידי הצוות המקצועי של המדד. שבע רשויות קיבלו ציון מושלם של 100. לראש טבלת מדד השקיפות 2025 הגיעו הערים אשדוד, יבנה, כפר סבא, מגדל העמק, נהריה, ראשון לציון ורעננה – כולן עם ציון מושלם ודירוג A+. אחריהן דורגו תל אביב, אור יהודה, דימונה, עפולה ומועצה מקומית מבשרת ציון, עם ציון 99. עוד בצמרת הדירוג: קריית מוצקין, חבל מודיעין והוד השרון עם ציון 97, ואילת עם ציון 95. הרשויות שרשמו את הזינוק המשמעותי ביותר מהמדד עולה כי מספר רשויות רשמו השנה קפיצה משמעותית בציוני השקיפות שלהן, ביחס למדד 2024. בין הזינוקים הבולטים: קריית ביאליק – עלייה מ-80 ל-97; קריית ים – עלייה מ-82 ל-87; נס ציונה – עלייה מ-94 ל-93, תוך שמירה על דירוג גבוה במיוחד; רחובות – עלייה משמעותית מ-71 ל-93; טמרה – זינוק מ-39 ל-52; סחנין – עלייה מ-38 ל-56; באקה אל גרביה – עלייה משמעותית מ-19 ל-34. עוד עולה מהמדד כי ירושלים רשמה עלייה ל-88 נקודות, לעומת 81 במדד 2024. עלייה נרשמה גם לחיפה, שדורגה בציון 79, לעומת 73 במדד 2024 – עדיין רחוק מלהיות מושלם; ולטבריה, שרשמה עלייה מ-40 ל-63. הרשויות שירדו במדד מספר רשויות רשמו ירידה משמעותית ברמת השקיפות ביחס לשנה הקודמת: פתח תקווה ירדה מ-99 ל-83; לוד ירדה מ-97 ל-86; עראבה ירדה מ-51 ל-33; וצפת נותרה בתחתית עם ציון 35 בלבד, זהה למדד 2024. בתחתית מדד השקיפות 2025 נמצאות: כפר מנדא עם ציון 7; תל שבע עם ציון 21; נצרת עם 25; אור עקיבא עם 26; קלנסווה וכפר כנא עם 27. מהמדד עולה כי הפערים בין רשויות חזקות ומבוססות לבין רשויות מוחלשות ופריפריאליות עדיין ניכרים באופן משמעותי. בעמותת שבי"ל מציינים כי מדד השקיפות אינו בוחן רק עמידה בדרישות החוק, אלא גם את מחויבות הרשויות לערכי מנהל תקין, יושרה ציבורית ונגישות מידע.

קבוצת הסייבר ההתקפי האיראנית חנדלה טענה היום (א') כי פרצה לארגון ישראלי שעוסק בסיוע לניצולי שואה. חברי הקבוצה הדליפו משם מאגרי מידע, מסמכים ותכתובות בהיקף רחב. מומחי אבטחה אישרו בפני אנשים ומחשבים את דבר הפריצה. לפי אנשי חנדלה, הם קצרו מהמערכות של הארגון יותר משני מיליון מסמכים וקבצים. "אנחנו חושפים את מבצע הפריצה כהוכחה ליכולת שלנו לחדור למוסדות ישראליים", כתבו חברי הקבוצה. בהמשך ההודעה חברי חנדלה מתחו ביקורת חריפה נגד ישראל, וכן נגד גופים ישראליים, העוסקים ב-"הסתה", כלשונם. "הפריצה – עדות למצבם הממש לא טוב של חברי חנדלה" מומחי אבטחת מידע ישראליים אומרים כי "חברי קבוצת חנדלה נואשים. הפריצה היא עדות למצבם הממש לא טוב בזירת הסייבר ההתקפית. אמנם נכון שהם הצליחו לפרוץ, והצליחו לקצור מידע – אבל הפריצה היא אל יעד לא מספיק חשוב. זה לא בנק, זו לא חברת היי-טק, אלא אתר בעל רמת אבטחה לא גבוהה, ולכן קל, יחסית, לפרוץ אליו". לדברי אותם מומחים, "עדות נוספת לייאושם של ההאקרים באה מהעבודה שהם העלו לאתר ההדלפות שלהם קובץ להורדה במשקל של 900 גיגה-בייט. אין הרבה מחשבים אישיים שיכולים לטפל בקובץ בהיקף שכזה. ההאקרים גם לא טרחו לבודד, לחלק ולפלח לפלחים את המידע, אלא פשוט העלו אותו כמות שהוא".

שוק ההיי-טק בישראל חווה טלטלה משמעותית עם תחילת שנת 2026 – טלטלה זו משלבת גל פיטורים בתחומים המסורתיים וצמיחה חסרת תקדים במשרות בתחום הבינה המלאכותית. חברת ההשמה גוטפרנדס (GotFriends) זיהתה בדו"ח שפרסמה כעת, כי הדינמיקה הזו משנה את חוקי המשחק בשוק העבודה. בניגוד לגלי פיטורים קודמים, שנבעו בעיקר מהתייעלות או שינויים כלכליים רחבים, הגל הנוכחי מושפע ישירות מהטמעת AI כפרקטיקה חובה בקרב חברות ישראליות רבות. הערכות מצביעות על כך שבין 5% ל-10% מכוח האדם בהיי-טק עלול למצוא עצמו ללא עבודה השנה. יתרה מכך, קבוצת הנפגעים מהמצב החדש אינה מצטמצמת לג'וניורים בלבד, אלא כוללת גם סניורים ומנהלים – בעיקר מועדים לפורענות הם מי שאינם מצליחים לאמץ את טכנולוגיות הבינה המלאכותית. עוד צוין עקב הדו"ח כי חברות היי-טק גדולות הנסחרות בבורסה חוו ירידה בביקושים, ושכבת מנהלי הפיתוח נדרשת להסתגל לדרישות החדשות, כדי לא להיות מוחלפת. מנכ"לית גוטפרנדס, שירי וקס, הדגישה כי המועמד המבוקש הוא זה שמבין כיצד לבנות סוכנים (אייג'נטים) של AI ויודע להטמיע יכולות טכנולוגיות אלו מול לקוחות. שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס. צילום: עדו לביא מהם הכישורים המבוקשים בעידן ה-AI? הדו"ח מצא כי בתוך שוק העבודה המשתנה, תחום ה-AI ממשיך לצמוח באופן ניכר, עם ביקוש גבוה לתפקידי מפתח בסטארט-אפים ובחברות המתמחות בתחום. גוטפרנדס מעדכנת כי משרות חמות כוללות AI Engineer, Gen AI Engineer, LLM Engineer, AI algo research, Head of AI, Solution Architect ו-AI Security researcher.  מפתחי AI סניורים בעלי ניסיון של מעל שנה בטכנולוגיות כמו LLMs ו-RAG מרוויחים בממוצע 43,812 שקלים בחודש – סכום הגדול ב-5-9 אחוזים מעל לשכר שמקבלים בעלי מקצועות טכנולוגיים מקבילים. לפי גוטפרנדס, הביקוש נובע מהצורך של חברות להטמיע AI במוצריהן הקיימים, לפתח פתרונות חדשים ולהקים צוותי AI פנימיים. בחברת ההשמה הדגישו כי כיום, ניסיון ניהולי וטכנולוגי קלאסי כבר אינו מספיק לשם הובלת צוות פיתוח. בנוסף, חברות בוחנות כיצד המועמד משלב כלי AI בתהליכי הפיתוח, כדי להאיץ את ה-Delivery וה-Productivity של הצוות. הכישורים המכריעים שמקנים ביטחון תעסוקתי כוללים יכולת לתרגם טכנולוגיה לערך עסקי וניסיון ב-Solution Engineering, ניהול ארכיטקטורה, פתרון בעיות מורכבות ו-Code Review. מגמות שוק נוספות עליהן מצביע דו"ח גוטפרנדס מצביעות על ניידות מחפשי העבודה, המעדיפים חברות יציבות שגייסו כסף או שיש להן לקוחות משלמים, ומחפשים באופן אקטיבי אתגרים בחברות שמעודדות עבודה עם AI כדי להישאר רלוונטיים. מבחינת המגייסים, קיים ביקוש גובר בחברות סייבר, דפנס-טק ובחברות AI ורטיקליות. חברות רואות בבעלי ניסיון מוכח בתחום הבינה המלאכותית נכס אסטרטגי ומחפשות אנשים שמכפילים פרודוקטיביות באמצעות טכנולוגיה. בגוטפרנדס מבהירים כי המסר הוא שלמרות הטלטלה, ממש כיום נוצרות גם הזדמנויות רבות, ומי שיבין את הכלים החדשים וידגיש פתרון בעיות מורכבות, יכול להזניק את הקריירה שלו קדימה.

מיקרוסופט מאיימת לנקוט בצעדים משפטיים ולפנות למשטרה נגד חוקר אבטחה, שפרסם סדרת באגים שלא תוקנו במוצרי החברה, יחד עם קוד לניצול שלהם. מומחי אבטחה ציינו בסוף השבוע כי מדובר בצעד חריג, וכי "האיום של מיקרוסופט מעורר מחדש ויכוח ארוך ימים לגבי איזו אחריות, אם בכלל, יש לחוקרי אבטחה לחשוף פגיעויות, שפרסומן עלול לפגוע בענקיות הטק". ביום ד' האחרון פרסמה מיקרוסופט פוסט בבלוג שלה ובו ביקורת על החוקר, שמכונה Nightmare Eclipse. הביקורת נגעה לכך שהוא חשף בפומבי סדרת באגים: BlueHammer ,RedSun ,UnDefend ו-YellowKey. הפגמים השפיעו על מוצרים כמו מנוע האנטי וירוס המובנה Defender ל-Windows וכלי ההצפנה BitLocker. לפי מיקרוסופט, ביקורתה על החוקר היא שהוא לא ניסה לדווח על הבאגים, כדי שהחברה תוכל לתקן אותם. מיקרוסופט טוענת שהפעולה הזו מצד החוקר מפרה את חובת ה-"גילוי האחראי" שיש לחוקרי אבטחה. אלא שהצד השני בטיעון של החברה הוא שמאחר שהוא פרסם את פרטי הבאגים ואופן ניצולם לפני שהוצא עבורם תיקון, ייתכן ש-Nightmare Eclipse סייע להאקרים זדוניים. חלק מהפגיעויות אותן הוא חשף שימשו מאז האקרים שערכו מתקפות אמת, לפי מיקרוסופט. גם CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארצות הברית, דיווחה שההאקרים אכן ניצלו את הפגיעויות. יחידת הפשעים הדיגיטליים של מיקרוסופט הענקית מרדמונד כתבה כי "יחידת הפשעים הדיגיטליים שלנו תמשיך להגיש תיקים נגד השחקנים הללו ואלה שמאפשרים את פעילותם הפלילית, ותעשה זאת, לפי הצורך, בתיאום עם רשויות החוק ברחבי העולם". באתר טק קראנץ' צוין שלפי מיקרוסופט, "משימתה של יחידת הפשעים הדיגיטליים שלנו היא להגן על החברה באמצעות אסטרטגיות שונות, כולל תביעות משפטיות אזרחיות, אמצעי נגד טכניים, פעילות כנגד פעולות פליליות (הכוונה היא להגשת תלונה למשטרה בתלונה – י"ה) ושותפויות ציבוריות-פרטיות". החוקר: לא רק שמיקרוסופט התעלמה ממני – היא פעלה נגדי החוקר פרסם בשבועות האחרונים סדרת פוסטים, שבהם הוא לא סיפק פרטים ספציפיים רבים. מה שכן, הוא טען שם כי היה בקשר עם מיקרוסופט, אך לא רק שהחברה התעלמה מאזהרותיו, אלא היא פעלה נגדו: לדבריו, החברה ביטלה את הגישה לחשבון שלו ב-Microsoft Security Response Center – פורטל שבו חוקרים יכולים לדווח על פגיעויות לענקית הטכנולוגיה. מומחים הסבירו כי מה שעשה החוקר הוא לאלץ את מיקרוסופט לפרסם את הפגיעויות בפומבי – מה שבעצם אומר שבאותו רגע הן היו לפגיעויות יום אפס, שעדיין לא הונפק להן טלאי, והן עלולות להיות מנוצלות. הבאגים פורסמו במאגרי קוד פתוח כמו גיטהאב, שבבעלות מיקרוסופט, וגיטלאב. חשבונות החוקר בפלטפורמות אלה נחסמו. Nightmare Eclipse ומיקרוסופט לא הגיבו לדיווח בטק קראנץ'. מהי האחריות של חוקרי האבטחה? האירוע העלה שוב ויכוח ארוך שנים ושנוי במחלוקת: האם לחוקרי אבטחה עצמאיים יש חובה לוודא כי הפגיעויות שהם מצאו אכן תוקנו? בתגובה למחלוקת הנוכחית עם Nightmare Eclipse, חוקרים רבים שיתפו את חוויותיהם הרעות בדיווח על באגים למיקרוסופט. רבים מקהילת אבטחת הסייבר לא מרוצים מהאופן שבו החברה מתמודדת עם הבעיה הזו. חלק ממקצועני האבטחה ציינו כי "הוספת האיום של העמדה לדין על ידי אזכור יחידת הפשעים הדיגיטליים הייתה מוגזמת, ורק תגרום לחוקרי אבטחה לחשוד במיקרוסופט… זה יביא לכך שפחות חוקרים ידווחו על באגים, מה שיהפוך את העולם לפחות בטוח עבור כולם". קווין בומונט, חוקר אבטחה שעבד בעבר במיקרוסופט, כתב כי "מה שנעשה כעת הוא שניקח בחשבון 'פעילות פלילית'. השימוש בביטוי 'גילוי אחראי' נועד להגן על בעל המוצר, לא על הלקוח. שימוש בביטוי זה כדי לנסות להעמיד אנשים לדין פלילי הוא שפל חדש".

הדו"ח השנתי על ההיי-טק של רשות החדשנות, שהתפרסם הבוקר (א'), מציג מצד אחד תמונה חיובית על מצב הענף, ששוב מוכיח שהוא הקטר של המשק, אבל מנגד, מצביע על איומים מיידיים, שעלולים לשחוק את כל ההישגים ואת התרומה המשמעותית של הענף לכלכלה. אותם איומים הם: שחיקת שער הדולר, מגמת גידול מדאיגה של העברת פעילות מו"פ של חברות ישראליות לחו"ל, הגירה הולכת וגדלה של עובדי היי-טק אל מעבר לים והשפעות ה-AI. תחילה, לנתונים החיוביים: הדו"ח מלמד שב-2025 עלה תוצר ההיי-טק ב-8.2% וחלקו של הענף בתוצר של כלל המשק גדל ל-18.3%. התוצר לעובד היי-טק רשם עלייה של 47 אלף שקלים. כלומר, שוב מוכח שההיי-טק הוא לא ענף בפני עצמו, אלא חלק מרכזי בפעילות הכלכלית של המשק. באשר לאתגרים, מבין כולם, נראה ששער הדולר הוא הקשה ביותר. התאחדות התעשיינים הוציאה בסוף השבוע אזהרה חמורה לממשלה, שבה נאמר שאם היא ובנק ישראל לא יתערבו מיידית בשחיקת הדולר, כל עובד שיפוטר מעתה יהיה על אחריותם. הדו"ח של רשות החדשנות נכתב בתחילת המפולת, ועורכיו ערכו סימולציה שלפיה שינוי בשער הדולר מ-3.7 שקלים בממוצע ב-2024 ל-3.45 שקלים מתורגם לירידה בתוצר ההיי-טק של 21 מיליארד שקלים. המציאות כיום הרבה יותר חמורה והדולר עומד, נכון לכתיבת שורות אלה, על 2.8 שקלים. לא ידוע שבנק ישראל מתכוון לבצע פעילות לעצירת ההידרדרות. גם הציפיות להורדה גבוהה של הריבית, מתוך כוונה להקל במעט על המצוקה, התאכזבה, לאחר שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הוריד אותה בשבוע שעבר ב-0.25% בלבד. התייחסות פופוליסטית, על גבול ההסתה עוד דבר מטריד שעליו מצביע דו"ח רשות החדשנות הוא גידול במספר חברות ההיי-טק הישראליות שמעבירות פעילות לחו"ל וקיטון במספר עובדי המו"פ שמועסקים בארץ. חוסר הוודאות הכלכלית והביטחונית, וכן המשך בעיית שער הדולר, גורמים לחברות היי-טק לצמצם את פעילותן בישראל, להגדיל פעילות בחו"ל ולפטר עובדים כאן או לבצע להם רילוקיישן לשם. העובדים לא מצהירים שהם עוזבים את הארץ, אבל המספרים מדברים בעד עצמם: בשנה האחרונה, על פי הדו"ח, עובדים ב-35% מהחברות ביקשו לעבור לחו"ל. למרבה הצער, ההתייחסות הציבורית לתופעה היא פופוליסטית, על גבול ההסתה, והעובדים האלה כמעט מואשמים בבגידה. אותו פופוליזם משרת אג'נדות פוליטיות מצד גורמי ממשל, שבמקום לטפל בתופעה, בדרך של פתרונות יצירתיים שיגרמו לאנשים לחזור, מעדיפים לפזר סיסמאות שמזכירות את האמירה האומללה של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל, שקרא ליורדים מהארץ "נפולת של נמושות". זה מדאיג לא בגלל תרבות השיח ולא עקב ההשפעה על הענף, אלא מאחר שיש לשיח הזה השלכות על כלל המשק והחברה בישראל. גידול במספר החברות שעוזבות ובמספר המוחות המבריקים שעוברים למדינות אחרות משפיע באופן ישיר על כלל החברה, ועל מגזרי הכלכלה שהתלות שלהם בטכנולוגיה כמעט מוחלטת. הממשלה לא משדרת שהיא באמת בעניין, אלא מעדיפה להיגרר אחרי הנרטיב ש-"ההיי-טק יסתדר". במציאות של המחצית הראשונה של 2026, זה לגמרי לא בטוח ההחלטות נשארות על הנייר למרבה הצער, גם הצהרות והחלטות הממשלה שנועדו לקדם את נושא החדשנות לסדר עדיפות לאומי גבוה נשארות על הנייר. ההסתכלות היא עדיין סקטוריאלית, וכל עוד היא תישאר כזו, נמשיך לקבל דו"חות שאמנם יצביעו על צמיחה יפה והובלה של ההיי-טק הישראלי, אבל גם על הישארותם, והחרפתם, של איומים ואתגרים שרק הממשלה יכולה לטפל בהם. נושא הבינה המלאכותית מקבל גם הוא אזכור בדו"ח. הוא מצביע על ההשפעה השלילית של ה-AI על שוק התעסוקה, אבל גם על כך שהיא מביאה להגברת התפוקה ולשינוי מבני בתמהיל התפקידים בענף. השורה התחתונה: ענף ההיי-טק מפגין, מצד אחד, צמיחה, חוסן והתמודדות לא פשוטה עם שינויים שנובעים מחידושים טכנולוגיים כמו הבינה המלאכותית, אולם מהצד השני נאלץ להתמודד עם תהליכים חיצוניים, כגון המצב הביטחוני והכלכלי, שהם באחריות הממשלה, וכן שער הדולר, שיש לה השפעה עליו. זו לא משדרת שהיא באמת בעניין, אלא מעדיפה להיגרר אחרי הנרטיב ש-"ההיי-טק יסתדר". במציאות של המחצית הראשונה של 2026, זה לגמרי לא בטוח.