אין מקום לפוליטיזציה של צה״לֿ. במלחמה הזו הוכיחו לוחמי צה״ל, בסדיר ומילואים, כי בשטח - כולם יחד, שמים את כל המחלוקות בצד  זו היתה תמונה ראשונה מסוגה בישראל: ג'יפים של צה"ל עטורים ביריעות בד כחולות והכתובת: "גם אותנו שחררו בלי להכריע". הגרפיקה של האות "ל" בגדול בכתובת בכחול על הבד דמתה יותר מידי לאות "ל" של מפלגה מסוימת בישראל, מפלגת השלטון.  תמונה שמסמלת את התופעה המדאיגה של מעורבות פוליטיקה בצה"ל. רכב צבאי עם כתובת כאילו ערכית, עם קריצת 'והמבין יבין'. לצילומי הג'יפים נלוו הצהרות של היוזמים: חייל מילואים ששאל "למה משחררים אותנו? אנו שבורי לב. יש עוד 136 חטופים. זה כמו הודאה בתבוסה".  קשה להתייחס לתופעה זו בשבוע בו קרה האסון בחאן יונס. צה"ל יחקור. אסונות כאלו קורים וקרו בכל מלחמות ישראל, ובכל זאת הכאב עצום. בציבור נשאלות שאלות. מדוע לא הותקפה שורת הבתים מן האוויר. אולי כמה פצצות של חצי טונה היו פותרות את העניין. למה לא שלחו שני D9 לעשות את המלאכה. נותיר את האירוע הטרגי הזה לחקירת צה"ל, שלוחמיו עדיין לוחמים בשכונות חאן יונס. הפרת משמעת חמורה לכאורה קשה לבוא בטענות לחיילים המתלוננים על ששחררו אותם משרות מילואים כל עוד יש חטופים, והם אף רואים בכך "הודאה בתבוסה". במדינה שכה רבים המשתמטים משרות צבאי, מגיעה מחמאה לחיילים שמוחים על שחרורם ממילואים, כלומר הם מוכנים להמשיך לשרת ולהילחם עד לניצחון.  ובכל זאת היתה כאן תופעה של הפרת משמעת חמורה. כתובות כמו-פוליטיות על ג'יפ צה"לי. דובר צה"ל הגיב בעדינות כי הנושא יתוחקר, והתייחס לכך שחיילי המילואים השתמשו בכלים צבאיים בניגוד לפקודות, וכי "אין לכך מקום בצה"ל, לא בשגרה ולא במלחמה".  אין שום היתר לחייל מילואים או סדיר להביע דעה בהפגנתיות כשהוא במדים אם לדעתו מה שקורה בעזה היא תבוסה או ניצחון. האם יש הכרעה או תבוסה – על כך רשאי כל אזרח ישראלי להביע את דעתו בביתו, בקרב חברים או בכתיבה ברשתות החברתיות, אך לא בעודו לובש מדי צה"ל ונוסע בג'יפ צבאי אל הבסיס כדי להשתחרר משירות מילואים. איסור מעורבות פוליטית בשורות הצבא הוא ערך עליון אך התופעה קיימת. לפני 7 באוקטובר, בחודשי המחאה והפגנות ההמונים נגד המהפכה המשטרית, הודיעו טייסים שלא יתנדבו לשרות מילואים. לכאורה מעורבות פוליטית בצבא. הדעות על מה שעשו היו חלוקות כשם שהציבור הישראלי חצוי. יש שראו ב"אי ההתנדבות" סרבנות גיוס. חילוניים ודתיים ביחידה אחת ואילו הצד השני של הזירה הפוליטית טען שקצין במילואים הוא גם אזרח שחובתו להביע דעה נגד מה שנראה לו כניסיון להרוס את הדמוקרטיה, ולמען משימה כה חשובה מותר לו להימנע מהתנדבות.   ויכוח שנראה היום כשייך לעולם אחר, ולמותר להזכיר כי מ-7 באוקטובר בבוקר ועד רגעים אלו ממריאים מבסיסי חיל האוויר טייסי קרב, מסק"רים ומסוקי חילוץ, מילואים וקבע, למשימות מורכבות ומסוכנות ברצועה עזה. איש לא נעדר. כך ביחידות הצבא בכל הזרועות, אנשי מילואים שמחו והפגינו בהמוניהם עם שלטים, או איימו שלא יתנדבו, ממלאים היום תפקידים מרכזיים בלחימה. חודשי המאבק במהפכה המשטרית, שלא באה לעולם, מתגמדים נוכח הימים הקשים האלו, בהם מערכות שלטוניות אזרחית וצבאית התעלמו מכל אזהרה ומידע לקראת מה שעלול לקרות ליישובי עוטף עזה, קיבוצים, מושבים וערים. התוצאה הישירה של המחדל הענק הזה, שעוד ייחקר, היא שבוע זה שבו נפלו בקרב עשרות לוחמים בבית הרוס וממולכד בפאתי חאן יונס. בהשוואה לצילומי הרכב הצבאי נושא כתובת כאילו-פוליטית ראינו דמויות של לוחמי צה"ל ברצועת עזה בפרופילים שונים לחלוטין: לוחמים חילוניים ודתיים ביחידה אחת, ימין ושמאל, מניח תפילין למרגלות טנק עם שואף לשלום עם השכנים. לוחם ממשפחה יוצאת אתיופיה ובדואי מרהט יחד עם חייל מרמת גן. פסיפס אנושי ישראלי "אחדות" ו"יחד ננצח" הן סיסמאות שאמורות לתרום למורל האזרחים בעת מלחמה, אך ביחידות הלוחמות הן עובדה: לוחמי הגדוד שנפלו בחאן יונס באו מחיפה, מביתר עילית, מקריית ארבע, מרהט ומיהוד מונוסון. בני דור צעיר של קיבוץ גלויות. פסיפס אנושי ישראלי שמדבר שוטפת ברצועת עזה עברית, רוסית, אתיופית, ערבית, אנגלית וצרפתית בזירות הלחימה.  חובה לשים לב לסיפור הגבורה של פינוי הנפגעים מירי נ"ט בחאן יונס: שת"פ צה"לי מעורר גאווה של יחידת החילוץ של חיל האוויר 669, לוחמי חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף ולחמי כיבוי והצלה, ארגון אזרחי. שת"פ ושיתופיות מדהימים של גופי חילוץ צבאיים ואזרחי להצלת חיים. בשטח בוצע במשך כ-12 שעות פינוי מהיר, בהתראה קצרה ובמקצועיות. פצועים קיבלו טיפול רפואי בעוד הם לכודים מתחת לקירות אבן, וכך ניצלו חייהם. אין לשכוח מה עשו הלוחמים באותם שני בתים במרחק של כ-600 מטרים מקיבוץ כיסופים. היה זה שלב במאמץ להכשיר את הקרקע ולנקות שטח מעבר לגבול שישמש בעתיד חיץ לקראת שובם של תושבי העוטף לבתיהם אחרי חורבן 7 באוקטובר.