בסרטון: המשטרה עיכבה לחקירה חשודים שהונו קשישים במאות אלפי שקלים. הסיפור המקומם שלפנינו מתחיל בשנת 2015, אז באופן תמוה, פונה מיוזמתה חברה למימוש זכויות רפואיות לקשיש שמעולם לא שלח אליה את פרטיו, ומזמינה אותו לפגישה, במהלכה מוצגות בפניו שורה של אפשרויות למימוש זכויותיו הרפואיות. בין השאר, מסביר לו נציגה כי בעבודה מאומצת ניתן יהיה לגרוף עבורו סכום של לא פחות מ-890 אלף שקלים. ההצעה הקוסמת עשתה את שלה, ותוך שניות ספורות נשלף הסכם השירות עליו הוחתם הקשיש, במסגרתו נכתב בין היתר כי תחילה, ישולם לה סכום צנוע של 3,500 שקלים בגין פתיחת תיק ודמי לימוד חומר, שלא יושבו בשום מקרה. בסעיף הבא, סוכם כי זה ישלם לה 20% מתוך השווי הכולל ברוטו של הכספים שישולמו לו. לכאורה, מדובר בהסכם לגיטימי, אלא שבסעיף הבא נכתב כי החברה זכאית לקבלת את הנתח השמן מהסכום שייפסק לו, אף אם לא תבצע פעולות מהותיות לצורך קידום ענייניו, גם אם יבחר להפסיק את ההתקשרות - זו עדיין תהיה זכאית לקבל את כספה. וכפי שלבטח אתם משערים, הבטחותיה למימוש מזהיר של זכויותיו התגלו כלא יותר מאשר הבטחה ריקה מתוכן. לאחר מספר חודשים אושרה באופן חלקי תביעתו ובמקום סכום שנושק למיליון שקלים, הושגה לו 'עסקה' שאינה מזהירה בלשון המעטה : 12,363 שקלים בלבד. לאור התנהלותה המאכזבת, החליט הקשיש להפסיק לשתף פעולה עם החברה והודיע כי אינו מעוניין למסור לידיה את הקוד הסודי שקיבל לכניסה לאתר ביטוח לאומי. היא, מצידה, סרבה להרפות מאחיזתה והגישה כנגדו תביעה שכוללת דרישה לפיצוי בסכום של כ 48 אלף שקלים. לטענתה, הוא הפר במזיד את ההסכם שנחתם עימה בטרם מיצתה את ההליכים המשפטיים.

קרנות ההשתלמות הן אחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל. בצדק, יש לומר. לאורך העשור האחרון, המסלול הנפוץ בישראל, המכונה "המסלול הכללי", הניב לחוסכים תשואה שנתית ממוצעת של 5.1% ברוטו (לפני ניכוי דמי ניהול). את התשואה הזו רשמו הקרנות בין יוני 2010 למאי 2020, על אף שבתקופה זו חווינו מספר משברים פיננסיים. בשנים 2011, 2018 ו-2020, השווקים השילו אחוזים ניכרים מערכם, ויחד עם זאת, ההתמדה השתלמה.

תקציב מדינת ישראל לשנת 2019 עמד על 480 מיליארד שקל, כ-140 מיליארד דולר. עכשיו קחו את הסכום הזה, תשלשו אותו ועדיין לא תגיעו לשווי של אמזון. ענקית המסחר האלקטרוני שמרה, כצפוי, על מקומה הראשון בדירוג המותגים העולמי של BrandZ, עם שווי של 416 מיליארד דולר. בכך הגדילה את ערכה בכמעט שליש ביחס לשנה שעברה. אמזון, כזכור, צלחה היטב את משבר הקורונה בשל הסגרים ורכישות המוגברות של צרכנים אונליין.

מצבה הפיננסי העגום של אל על בא לידי ביטוי בעוצמה בדוחותיה הכספיים. לצד הפסד של 140 מיליון דולר שהציגה הערב אל על בסיכום הרבעון הראשון של השנה - גדול ביותר מ-150% מהפסד של 55 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, את דוחותיה הכספיים ממשיכה ללוות הערת "עסק חי" מצד רואי החשבון, שמציינים כי להמשך פעילותה היא נדרשת להזרמת כספים משמעותית. על הפרק נמצא סכום של 400 מיליון דולר, אשר בגינו מקיימת אל-על מו"מ בשני מתווים אפשריים - קבלת מלוא הסכום כהלוואה שתגובה במרביתה בערבות מדינה, או לחלופין קבלת הלוואה של כ-250 מיליון דולר בגיבוי המדינה והנפקת מניות של כ-150 מיליון דולר, גם היא בגיבוי המדינה.

חברת פתאל החזקות של המלונאי ואיש העסקים דוד פתאל דיווחה הבוקר (ג') על הפסד נקי של של 307 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020. זאת לעומת הפסד של כ-88 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה, שנפגעה באופן משמעותי ממגפת הקורונה וסגירת בתי מלון בארץ ובעולם, הציגה בשורה העליונה ירידה של 18% בהכנסות ברבעון הראשון השנה, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ואלה הסתכמו בכ-839 מיליון שקל. השורה התפעולית הצביעה על הפסד של 161 מיליון שקל ברבעון, לעומת רווח תפעולי של כ-38 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות (EBITDAR) ברבעון הראשון הסתכם בכ-165 מיליון שקל, בהשוואה לכ-259 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. כאמור בדומה לחברות אחרות בענפי התיירות והתעופה פתאל, המחזיקה ומנהלת כיום 221 בתי מלון בארץ ובאירופה , נפגעה באופן מאוד קשה ממגפת הקורונה. השבוע דיווחה החברה, כי חברת הבת , פתאל אירופה, נמצאת במשא ומתן למכירת 3 בתי מלון באירופה במתווה שלsale and lease back ששווים בספרי החברה כ- 136 מיליון אירו (כ- 524 מיליון שקל) ועליהם יתרת מימון בהיקף של כ- 58.5 מיליון אירו. 2 מבתי המלון נמצאים בגרמניה והשלישי בהולנד. עוד מדווחת החברה, כי להערכתה הכנסות החברה וה-EBITDA צפויים לרדת באופן מהותי ברבעון השני והשלישי של השנה כתוצאה ישירה מסגירת מרבית מלונות הקבוצה ברבעון השני ועצירת פעילותה העסקית עקב משבר הקורונה. רשת מלונות פתאל מונה כיום כ- 43,000 חדרים ב-221 בתי מלון (כולל מלונות בהקמה) ב- 19 מדינות. באירופה מפעילה פתאל 173 בתי מלון (כולל מלונות בהקמה).

לפני כחודשיים גילינו כי למרות המשבר הכלכלי הכי חמור שידע דורנו, ולאחר מערכת בחירות הכי ארוכה ויקרה בכל שנות קיום המדינה, הממשלה שתקום היא גם הרחבה ביותר בתולדותיה. 35 שרים מתוכם שרים עם משרדים חדשים לגמרי. הביקורת מיהרה להגיע ותקפה בכל החזיתות על "בזבוז כספי ציבור". עתה כשמדובר בעובדה מוגמרת, הכדור נמצא במגרש של הממשלה להוכיח שלא מדובר רק בבזבוז כספים ו"מכירת תיקים" אלא ברצון לשנות ולהשפיע במקומות שלא היה לאף-אחד אחריות בעבר. אין ספור חיקויים בתוכניות הסאטירה הדגישו את הערפל מאחורי המשרדים החדשים, מה התפקיד של שר המים בממשלה שיש בה שר תשתיות ושר לענייני איכות הסביבה? מה עושה משרד לענייני סייבר במדינה בה פועל מטה לאומי בנושא? השרים התחלפו, העבודה התחילה, אבל מה היא העבודה, הכיוון, האסטרטגיה - עדיין לא ברור. גופים רבים הבינו כי המפתח לאמון, הבנת תהליכים ותמיכה על-ידי הציבור הוא שקיפות. שקיפות המתבטאת בכל תהליך - קבלת החלטה או פעילות יזומה. משרד הבריאות אפילו הקים אתר למעקב ישיר אחר וירוס הקורונה בארץ בכדי להעלות את רמת השקיפות לציבור. העולם משתנה, מדיניות הממשלה משתנה ואיתה הנושאים שעל הפרק אך דבר אחד נשאר קבוע וכנראה לנצח: הציבור רוצה לדעת ראשון מה קורה, באופן ישיר ולהרגיש מעורב בכל החלטה.

משבר הבריאות העולמי בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, שגרם למשבר כלכלי ותעסוקתי חמור, הוביל ארגונים ואנשים להתמודדות בתנאים של חוסר ודאות, עמימות ושינויים מואצים. היכולת להתמודד במצבים מורכבים כאלו מושתתת על החוסן האישי והארגוני והוא הפך להיות קריטי עבור רבים. חוסן אישי מתייחס לתיאור היכולת הנפשית של האדם להתמודד עם מצבי דחק ומשבר ולתהליך הדינמי בו הוא מסתגל לנסיבות החיים שנגרמו כתוצאה מהם. זהו מדד אישיותי לניבוי היכולת להתמודד עם מצוקה עתידית, מצבים מורכבים, חוויות קשות, איומים או לחצים משמעותיים ולהתאושש מהם באופן מהיר ואפקטיבי. ככל שרמת החוסן של האדם גבוהה יותר גדל הסיכוי שייצא מהמשבר ויתאושש ממנו.

נשים המועסקות בחוזים אישיים בתפקידי ניהול בכירים בחברות הממשלתיות משתכרות עד 50% פחות מגברים בתפקידים זהים, כך עולה מדוח הממונה על השכר באוצר בנוגע לשכר בגופים הציבוריים לשנת 2018. הדוח מגלה כי בין נשים לגברים קיימים פערי שכר משמעותיים גם בתפקידים זהים ובמקומות שבהם אין השפעה לותק ובכירות. בנוסף עורך הדוח השוואה בין שתי חברות הדגל הממשלתיות רפאל והתעשייה האווירית המצביעה על-כך שהסכמי עבודה חדישים יותר ברפאל מאפשרים לה גם לשלם שכר גבוה יותר לעובדיה וגם להציג רווחיות גבוהה משמעותית מזו של התעשייה האווירית. מהדוח עולה כי השכר הממוצע בגופים הציבוריים בישראל עלה בשנת 2018 בשיעור של 0.2% והגיע ל-16,223 שקל. השכר הממוצע במשק עמד בסוף 2018 על 9,802 שקלים. הדוח, שנכתב על ידי יחידת הממונה בראשות קובי בר-נתן, מתמקד בכ-400 אלף עובדי הגופים הציבוריים, מתוך 700 אלף עובדי המגזר הציבורי בישראל, ששכרם מפוקח על-ידי הממונה על השכר. מדובר בעובדי החברות הממשלתיות, השלטון המקומי, מערכת הבריאות והמוסדות להשכלה גבוהה ותאגידים סטטוטוריים. הוצאות השכר הכוללות לעובדים בגופים אלה הגיעו ב-2018 ל-79 מיליארד שקלים. הדוח הנוכחי אינו מתייחס לעובדים בשירות המדינה ובזרועות הביטחון.